למידה בסביבה הרפתקנית

הבן שלי חוזר מבית הספר משועמם , קשה לו לשבת בכיתה , קשה לו להקשיב למורים. בעיקר בהיסטוריה.  הטקסטים בהיסטוריה גורמים לו להירדם.
בכל פעם שיש לו מבחן בהיסטוריה אני נרתמת ללמד איתו את החומר , אנחנו יושבים ומשננים את הנושא. מהיכרותי אתו אני מנסה להפוך את הלמידה למצחיקה ומשתדלת להפוך את הסיפור ההיסטורי לחוויה אישית שלו .
בכל תקופה הוא הופך להיות אזרח העולם הישן וכל עליה לארץ ישראל הוא העולה והבעיות הן שלו. זו הדרך היחידה לגרום לו להבין את הנלמד.

לאחרונה נתקלתי במודל שפיתח  פרופ' חנן יניב - מודל למידה בסביבה הרפתקנית.
הנחת היסוד של המודל גורסת שכל תהליך למידה , כל תוכן ובכל גיל יכול להפוך להרפתקה אותה מפענחים התלמידים או מעצבים בעצמם. 
המודל כולל שלושה מרכיבים : אירוע , דילמה ורצף סיפורי - הרפתקה.
פרופ' חנן יניב טוען כי העולם הטכנולגי מאפשר מגוון כלים ושירותים המספקים הזדמנות לשינוי בלמידה, הכל בעזרת מציאות מדומה.

המודל הזה נראה לי מעניין ומתאים לנושאים אותם אני מלמדת  מדעים ומתמטיקה.
באתר ה-BBC  יש משחקים המתרגלים חיבור וחיסור עם המרה ופריטה תוך כדי משחק הרפתקה-  http://www.bbc.co.uk/bitesize/ks2/maths/shape_space/angles/play/
גם במדעים קיימים מגוון משחקי הרפתקה שגורמים לילד להיות שותף פעיל ואקטיבי -http://www.bbc.co.uk/bitesize/ks2/science/living_things/

נשמור על כדור הארץ מחומרים המזיקים לאוזון- http://www.primarygames.com/science/ozone/index.htm

הרפתקה בפה, שמירה על השיניים - http://www.primarygames.com/science/brilliantbrushers/index.htm

כולי תקווה שמפתחים ישראלים ירימו את הכפפה ויפתחו משחקי הרפתקה לימודיים.

הדליקו את הטלפונים - מתחילים ללמוד !

לאחרונה נכנסתי לפורום מורים בתפוז ונתקלתי בהודעה של מורה המלמד בכיתות הגבוהות. http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=352&messageid=163935750
המורה ביקש להתייעץ עם חברי הפורום לגבי שיטות ענישה לתלמידים שמוציאים את הטלפון שלהם ומתעסקים אתו באמצע השיעור.

הוא פירט את שיטת המניעה שלו לשימוש בטלפון במהלך השיעורים, שיטה שבה הציון הסופי יורכב מ-10 נקודות שניתנות לתלמיד על אי שימוש בטלפון סלולרי. 
 הוא שאל האם זה חוקי והאם זה יעיל.

אני חייבת להקדים ולכתוב שאני לא מלמדת בבית הספר התיכון. אני מלמדת בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי ושם  הבעיה הזו אינה קיימת. לרוב הילדים אין טלפונים חכמים והם משתמשים  בטלפונים רגילים ומעדכנים הורים על מקום הימצאם. 

לעומת זאת אני אמא של שני מתבגרים  ועל-פי התיאור שלהם רוב התלמידים בתיכון ובחטיבה מעבירים את השיעור בצפייה בסרטים , שיחות עם חברים ומשחקי מחשב בטלפונים.
התלמידים מתעסקים בטלפונים נמצאים בשיעור אך בפועל נמצאים במקום אחר.

ברצוני  להציע למורים בתיכון לפתוח את השיעור בכך שיבקשו מהילדים להוציא את הטלפון החכם מהתיק ולהשתמש בו למשימות הניתנות בשיעור. להפסיק להתייחס לטלפון כאל גורם מפריע ומוציא מהריכוז ולהתייחס אליו כאל כלי לימודי נהדר. 

המשפט "אם אתה לא יכול לנצח אותם הצטרף אליהם". נכון ומתאים במקרה הזה. הטלפונים יהיו-  על השולחן או מתחת לשולחן השאלה אם המורה יפיק מהם תועלת . התלמידים ימצאו כל דרך כדי להתעסק עם הטלפון במהלך השיעור מדוע שלא נשתמש בו ללמידה?

מורה יכול להגיע לכתה ובמקום לדבר על נושא מסוים , לחלק את הכיתה לקבוצות למידה, לתת לכל קבוצה נושא אותו היא צריכה לחקור  לאסוף את המידע ולהציג אותו לשאר התלמידים.

מורה לאנגלית יכולה לבקש מהילדים לפתוח את ה- whatsAp ולנהל דיון קבוצתי באנגלית בין התלמידים.

ילדים יכולים להקליט לעצמם את שיעורי הבית כתזכורת.

 דוגמא לשימוש בטלפונים ללימודי המתמטיקה- 
http://www.wirelessweek.com/Articles/2008/03/Math-Goes-Mobile/

סקירה של בתי ספר שמנצלים את הטלפונים לצורך למידה
http://www.onlinecollege.org/2011/12/11/10-innovative-schools-allowing-smartphones-in-the-classroom/

איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד (חלק ב)

אנו מדברים רבות על הצורך בשינוי , על מעבר ללמידה חדשנית ויצירתית , על הכנת הלומד למאה העשרים ואחת . ברור לנו היום שלא ידוע ולא ברור מה יהיו מקצועות העתיד. אנו יודעים שצריך לעשות שינוי.
איך עושים זאת ? איך אפשר לנהל שיעור בו הילדים פעילים יותר, חוקרים יותר ? איך המורה הנמצאת בכיתה מיישמת את התאוריה הלכה למעשה?
ראשית נראה מה הן  אותן מיומנויות. 
באתר של מחוז צפון ניתן לראות מה הן המיומניות שאנו שואפים להעניק לתלמידים שלנו.

https://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/thought/ptyhh/121

בשיעור - "הערכת טכנולגיה מידע וידע " הציגה בפנינו ד"ר ליאת אייל את חרוט ההתנסות של Dale.   בחרוט זה דרך הלימוד שנמצאת בחלק העליון היא הדרך שאותה שוכחים הכי מהר (הצגת טקסט) . ובחלק התחתון זו הדרך שבה זוכרים טוב יותר.

השאיפה היא לראות את הילדים כמה שפחות סבילים בשיעור , ילדים שלומדים בכוחות עצמם. המורה חייב להיות נוכח כדי לכוון וכדי להציע את הכלים ואת החומר הלימודי ,  אך הילדים הם אלה שצריכים לחפש את המידע ולהתנסות כמה שיותר.



אני רוצה להציע דרך נוספת ללימוד- יצירת סרטונים .

בעזרת האפליקציה : pow toon 
זוהי אפליקציה יחסית חדשה המאפשרת תוך זמן קצר להכין סרטון מונפש. 

באמצעות היישום, הילדים יטפלו  במידע כתוב ויהפכו אותו למידע אינטראקטיבי , הפעילות עצמה מהנה וגורמת להם להפיק את העיקר מהטקסט הכתוב . 

לדוגמא בשיעור מדעים בנושא תזונה נכונה או כושר גופני, הילדים יקבלו טקסט כתוב ויהפכו אותו לסרטון, 

ניתן לראות שבשיעור כזה יש מענה לאותן מיומנויות שאנו רוצים לפתח :

1. טיפול במידע דיגיטלי

2. ניהול המידע והפיכתו לידע אישי של הלומד

3. אוריינות  טכנולוגית 

4. חשיבה יצירתית

5. חשיבה ביקורתית

6. פתרון בעיות וקבלת החלטות

7. יכולת לשתף פעולה בצוות.

8. יכולת תקשורת טובה

9. יכולת הצגה אפקטיבית.

10. לומד יצירתי , סקרן, עצמאי

התחלתי לייצר סרטון בנושא מיומנויות , הסרטון עדין לא גמור , אך אפשר לראות את הפוטנציאל של הכלי.

לסיום אני רוצה להשתמש במשפט  במאמר שקראתי שאומר בעצם הכל :

Less is more. Teach less, learn more.

גלים בחינוך

בקורס של  ד"ר גילה לוי עצמון "מדעי החינוך במאה ה-21" למדנו על שלושה גלים בחינוך.
הגל הראשון החל בשנות העשרים , הוא שם את הילד במרכז והושפע מדיואי , ויגודצקי ופיאזה, התייחסו בעיקר לתהליכים הקוגנטיבים והחברתיים שהילד עובר.
 באותה תקופה רוסיה הובילה בחקר החלל והצליחה לשלוח חללית לפני אמריקה. המערב החל להרגיש שהוא מפסיד במירוץ .
המערב החל לזנוח את הגישה של "הילד במרכז"

אז החל הגל השני: בגל השני התמקדו בחומר הלימודי ולא בילד. הילד צריך לקלוט מידע , המורה צריך ללמד . בסוף הלימוד יש מבחן. הילדים נמדדו בתוצאות של המבחנים שלהם .  גישה זו רווחת עד היום במדינת ישראל. מתנגדי הגישה גורסים שהיא גורמת לניכור , לתיוג ילדים , לחוסר ענין בלימודים. 


בחלק ממדינות העולם החל הגל השלישי  -  הגל השלישי מבקש שהלמידה תהיה חוויתית , מעוררת סקרנות , הילד נתפס כפעיל והשונות בין הילדים חשובה אף היא. הלמידה מבוססת על חשיבה .


כל הדברים האלו גרמו לי לחשיבה על עבודתי כמורה , הבנתי שאני מלמדת על פי הגל השני,  אני מגיעה לכיתה מלמדת ואח"כ בוחנת.  התחלתי לעשות שינוי בדרכי ההוראה שלי. השגתי גישה שבועית קבועה לחדר המחשבים בבית הספר . 
הכרתי לילדים כלים שונים לעיבוד מידע והצגתו ( מצגות , פלקטים, סרטונים, אנימציה, קומיקס ,דמויות מדברות וכ'ו)
בחרתי נושא מתכנית הלימודים  במדעים  ואפשרתי לילדים לחקור את הנושא לבדם.
הנושא הראשון בתכנית  הלימודים היה "חשיבות הכושר הגופני" , הילדים חקרו את הנושא והכינו מצגות כדי ללמד תלמידים מכתות נמוכות את החשיבות של הכושר הגופני.  רובם המכריע של התלמידים עשו עבודה נהדרת , הם חקרו ומצאו מדוע הכושר חשוב , מצאו תמונות , כתבו חידות והיו מוכנים להעביר את הנושא לתלמידים אחרים.
המשוב שקיבלתי מהילדים היה נהדר, הם אהבו לחקור לבד את הנושא ואהבו את השיעור בו הם פעילים ולומדים עצמאים. בשיטה זו הצלחתי לרתום את הילדים המתקשים ביותר והם עבדו ללא הפרעות רוב הזמן.

אני מקווה שמערכת החינוך בישראל תאמץ בשלבים את דרך העבודה של הגל השלישי .

יום החדשנות - בבתי הספר

חברת גוגל העולמית מאפשרת לעובדיה להשקיע חמישית מזמנם הפנוי (יום בשבוע) בפרויקטים אישים. היא דוגלת בכך "שעבודה צריכה להיות אתגר ואתגר זה כיף". בהרצאה של סגנית  נשיא  גוגל לניהול שירותי המיקום והעסקים  מריסה מאייר היא הראתה כי מחצית ממוצרי החברה מקורם ב-20 אחוז זמן פנוי.

עובדי גוגל מגיעים לעבודה ומותר להם להשקיע את זמנם בחשיבה וביצירתיות. רעיון כל כך פשוט וכל כך גאוני.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5021
בקנדה אמצו את הרעיון בבית ספר תיכון 
,http://www.good.is/post/why-every-school-needs-an-innovation-day/

http://mrspripp.blogspot.co.il/2012/05/what-is-innovation-day-and-why-should.html


מורה בשם "מתיו באביב"  החליט לארגן בבית הספר "יום חדשנות" הוא אפשר ל80 תלמידים לבחור מה ואיך ללמוד. התלמידים בוחרים את הנושא שמעניין אותם , בוחרים עם מי ללמוד ומה לעשות.  המורה  אינו מסביר ולא מנחה את הילדים  הוא רק מאמין ביכולת של הילדים ללמוד ולנווט בין המכשולים. 
מתיו באביב מאמין שבכל בית ספר יש להקדיש יום אחד בשבוע ללמוד באופן חופשי באמצעות פרויקטים. 

האם בית ספר בארץ יכול ליישם רעיון כזה? 

צריך אומץ כדי לבצע את זה ,  זהו יום (או מספר ימים בשנה, לא כל שבוע ) שבו עוצרים מהמירוץ אחר התכוננות למיצ"ב ,בדיקת שיעורים, תרגול במתמטיקה וכד' ועושים דברים אחרים . 
 אני חושבת שבהחלט ניתן לאמץ את הפרויקט גם בארץ, לאפשר לילדים להראות את כוחם, לראות את השונות בינהם ואת היצירתיות שיש בהם.

ביום כזה אפשר לומר " למידה צריכה להיות אתגר ואתגר זה כיף" 

הפוסטר מתוך : http://educationismylife.com/what-can-schools-learn-from-learn-from-3m-google-atlassian-inspiring-curiosity-and-creativity-innovation-days/

כלים טכנולוגיים לעזרת המורה

במסגרת הלימודים שלי אני נתקלת במגוון כלים חדשניים ללמידה. כל כלי חדש מביא עמו רוח רעננה ורעיונות חדשים.
אני אוהבת להתנסות בכלים חדשים ואני מוצאת את עצמי מחפשת כלים חדשים מדי יום.
כשאני מוצאת כלי חדש אני מתחילה ללמוד אותו ומיד חושבת איך ניתן לעבוד איתו בכיתה.
אני שואלת  את עצמי האם העושר הרב של הכלים מתאים לכולם? האם חשיפה של כל כך הרבה כלים מתאימה למורים?
אני חושבת שהתשובה היא לא!
רוב המורים נבהלים מיישומים טכנולוגים ולכן יש לחשוף אותם במשנה זהירות.  יש מורים שחשיפה רבה מדי תבריח אותם ותגרום להם לשיתוק. המורים הם מהגרים דיגיטליים והשליטה שלהם מחייבת למידה והתנסות. זאת בניגוד לילדים שיכולים להכנס ליישום חדש לא להכיר אותו ותוך זמן קצר לשלוט ביישום.
הנה שני יישומים שהכרתי השבוע ונראו לי מעניינים  ומועילים:
היישום הראשון מאפשר ליצור תרשים זרימה ע"י מספר משתמשים שנמצאים במקומות שונים, בנוסף ניתן  במקביל לשוחח עם אותם אנשים בצ'ט ולארגן יחד את התרשים. זהו כלי נפלא שמתאים לשכבה הבוגרת של בית הספר היסודי לחטיבת הבינים ולתיכון.
https://cacoo.com/tour


היישום השני מאפשר ליצור פלקטים מעוצבים בצורה מקצועית . ניתן לסכם עם הכלי נושא למידה.
http://www.glogster.com/dashboard/pulse

איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד?

זו שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו רבות. רוב הילדים יעידו על עצמם שהם לא אוהבים ללמוד. קשה להם לשבת יום שלם בכיתה ולהקשיב למורה.
הבן שלי בכיתה ט' הולך כל יום לבית הספר , יושב 7 שעות על כסא ומקשיב למורות מדברות.  המורות אצלו בבית הספר עובדות בעיקר על הערוץ השמיעתי , הוא חוזר הביתה ולא ממש זוכר מה הן אמרו ומה למד היום בבית הספר. הוא יודע שמשעמם לו וקשה לו להקשיב למורה.
למידה פעילה בהחלט גורמת לילדים הנאה  מהלימודים. אני חושבת שאנחנו המורים צריכים כל הזמן למצוא כלים חדשים כדי לעניין את הילדים. וכשמצאנו כלי כזה להביא  אותו מיד לשימוש הילדים.
רוב המורים חוששים מכלים טכנולוגים כי הם רוצים לשלוט בכלי לפני שהם מביאים אותו לילדים. אני חושבת שאפשר לחשוף את  הילדים לכלים גם אם אין למורה שליטה מלאה בהם.  הילדים שלנו הם אשפי המחשב והאינטרנט והם ישלטו בתוכנות שנביא גם אם לא לימדנו אותם בדיוק איך להשתמש. הלמידה תהפוך לחווייתית ומהנה יותר. המורה לא חייב לשלוט באופן מלא ומותר לו לבקש מהילדים לעזור אחד לשני. כשהמורים לא יפחדו לחשוף את הילדים לכלים טכנולוגים הם יתנו לתלמידים להתנסות בכלים חדשים ומהנים.

אני רוצה לערוך לכם הכרות עם כלי מקסים שהכרתי במסגרת הלימודים.
הווקי- כניסה לאתר

זהו כל שמאפשר יצירת שיעורים ע"י דמות מדברת, את הדמות ניתן להוסיף לאתר , לשלוח בדואר אלקטרוני , להוסיף לפייסבוק ואפילו להוסיף לבלוג.
הכלי הזה שאב אותי , יום שלם התעסקתי בליצור דמויות מדברות.
כשהילדים הפרטיים שלי  ראו במה אני מתעסקת הם התלהבו מאד ויצרו גם הם סרטונים .


הנה דמות שיצרתי עבור אתר מתוקשב במדעים העוסק בסביבות חיים של בעלי חיים.
קאולה נותנת הוראות לעבודה (יש ללחוץ על כפתור המשולש כדי לשמוע את הדיבוב)


ניתן לשלב את הדמויות האלו בלימוד חומר חדש , קריאת  הוראות עבודה, הסבר לילדים שאינם קוראים  אך בעיקר לתת לילדים לחקור נושא ליצור דמות ולסכם את הנושא בעזרת דמות מצוירת.