בקורס של ד"ר חגית מישר טל "היבטים גלובליים של התקשוב" אנו לומדים על תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל.
זוהי תוכנית שמטרתה לקדם את בתי הספר לעבר למידה חדשנית , באמצעות טכנולוגיות של המאה ה-21.
בתוכנית זו הושקעו כספים רבים: בציוד בתי הספר, במקרנים, מחשבים ניידים , השתלמויות מורים תכנים דיגיטליים, ותשתיות אינטרנט.
רבות כבר נאמר על שינוי שיטת הלמידה ומעבר משיטת למידה מסורתית לשיטת למידה חדשנית המנצלת את הטכנולוגיה כדי להכין את הלומדים לעולם של מחר.
ד"ר עופר רימון - ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מציג את התוכנית במאמרו . הוא רוצה לראות למידה חדשנית שמובילה ללמידה אפקטיבית בשתי רמות -למידה מסדר ראשון (למידה של תוכן מסוים ) ולמידה מסדר שני למידה של "איך ללמוד" "ואיך לחשוב" הוא מציין במאמרו שהיה רוצה לראות ילדים מהארץ משוחחים באנגלית עם ילדים מחו"ל מיומנות שיזדקקו לה בעולם העבודה בעתיד.
לדעתי , כל הדברים שאותם מזכיר ד"ר עופר רימון הם חשובים , תקינות הציוד , רמה נאותה של תחזוקה וכו'. תוכנית התיקשוב בהחלט רוצה להצעיד את מערכת החינוך למאה ה-21.
אך הדבר החשוב ביותר הוא המורה. המורה שנכנס ומחליט מה יעשה בציוד החדשני והיקר .
מורה ביסודי "באופק חדש" עובדת היום 36 שעות בבית הספר . מתוכם 26 שעות מול כיתות עמוסות ועוד 5 שעות פרטניות . סה"כ 31 שעות עבודה מול ילדים. בנוסף יש לה 5 שעות שהייה(בשעות אלו בדר"כ יש ישיבות והדרכות מקצועיות) . המורה מלמדת כ- 7 שעות ביום לעתים גם 8.
בנוסף היא נוסעת להשתלמות כפעם בשבוע כדי להשלים 60 שעות לקידום מקצועי.
36 שעות עבודה הן שעות המתבצעות בבית הספר , בפועל בבית היא עובדת עוד מספר שעות רב. לא אפרט את הדברים הרבים שמורה ממוצעת עושה , אך אוסיף ואומר שעליה למלא אין סוף דוחות .
אני נמצאת בשטח, רוב המורות מתקשות מאד לעמוד בעומס. הן בשלב מסוים של היום קורסות.שעות ההוראה הרבות מכשילות כל יוזמה פדגוגית שמשרד החינוך מנסה לבצע.
לדעתי , ומניסיוני בגלל העומס רוב המורות כלל לא מתפנות לחשיבה על שיטות למידה חדשניות ועל שילוב הטכנולוגיה בשיעורים. הן פונות למוכר ולידוע . אפילו המורות הצעירות הנחשבות "ילידות דיגיטליות" מתקשות ליישם את מה שלמדו לפני זמן קצר.
רובן משתמשות בכלים הדיגילטים (מקרן ומחשב נייד ) אך עושות זאת בצורה מסורתית: מורה - הסבר- לוח - עבודת תלמיד - שיעורי בית .
אני חושבת שכדי להצעיד את המערכת קדימה חייבים:
1. להוריד ממורות שעות הוראה בכיתות , מורה אינה צריכה ללמד יותר מחמש שעות ביום , שאר השעות צריכות להיות מוקדשות לתכנון ולהדרכה .
2. מדריכות תקשוב צריכות להיכנס לכתות ולהדגים שעורים חדשניים. הן צריכות להיות כח עזר בכיתות להדגמה , לליווי ולהעברת משוב למורות. מדריכות תקשוב צריכות להגיע מהשטח ולהיכנס לכיתות .
3. מורות צעירות צריכות לקבל סיוע ממורות ותיקות בשילוב טכנולוגיות ובגישות חדשניות. הסיוע חייב להיות קבוע במערכת השעות ולא על פי רצונה הטוב והמוכנות של המורה הוותיקה להתנדב לעזור.
4. יש לשנות את מערך ההשתלמויות הבית ספריות ובמקומן לעשות השתלמויות מקוונות. . ההשתלמות המקוונות תעשה ע"י מומחים ותכלול חומרי לימוד מגוונים . כל מורה תתקדם בהשתלמות על פי רמתה , כך שלא יווצר מצב שמורה ששולטת בכלי האופיס תלמד אותם שוב ושוב.
לסיכום פוסט זה , אני חושבת שהתכנית חשובה יש בה המון חשיבה, מקצועיות וחזון היא מחויבת המציאות. היא צריכה להיות משולבת עם שינוי הלמידה המסורתית לעבר למידה חדשנית , היא צריכה להעשות בשלבים ועם תמיכה במורים.
