בשנים האחרונות התקיימו השתלמויות מורים במחשבים כמעט בכל בתי הספר היסודיים בארץ.
כל השתלמות בדר"כ מתחילה במילוי שאלונים שבהם כל מורה כותבת מה הידע שלה במחשבים. מטרת השאלונים היא לראות מה הם הצרכים של המורות ומה רמתן. אני משערת שבכל בית ספר המצב דומה למצב בבית הספר שלי. חלק שולט היטב במיומנויות המחשב ובעל יכולת למידה עצמית, חלק מהמורות שולטות וחלק אחר אינו שולט וצריך לימודי בסיס.
כל שנה יש תקווה, שאולי השנה, לאחר מילוי השאלון תהיה למידה דיפרנציאלית ובה ונלמד ברמות. כל שנה זה לא קורה.
בהשתלמות אחת יושבות מורות שאינן יודעות לצרף קובץ לדוא"ל מול מורות מיומנות שמשתמשות כבר שנים במחשב ובעלות יכולת למידה עצמית.
ההשתלמויות נעשות בצהריים , מורות יושבות אחרי יום עבודה מייגע , עייפות לעתים גם רעבות ולרוב אינן מרוכזות.
המדריכים לא תמיד איכותיים וההשתלמויות שהם מעבירים בינוניות במקרה הטוב.
השנה לא השתתפתי בהשתלמות מחשבים בבית הספר, ההשתלמות התקיימה בימי שני יום הלימודים שלי. ברוב המקרים לקח לחברותיי לחדר המורים להראות לי את הנלמד בהשתלמות של 3 שעות ב- שתי דקות.
לדוגמה בהשתלמות אחת למדו המורות כיצד להשתמש בכלי שנקרא wordle.
ההשתלמות נמשכה 3 שעות ובזמן הזה הן הכירו את הכלי.
כל שבוע נדהמתי מחדש מבזבוז הזמן שנעשה.
היתרון היחיד שיש להשתלמות מורים בבית הספר הוא שאין צורך לנסוע להשתלמות בפסגה.
השנה השתתפתי לראשונה בהשתלמות מקוונות מטעם אוניברסיטת בר-אילן. ההשתלמות הייתה בנושא תזונה נכונה, היא נכתבה ע"י פרופסור חיים גמליאל. היא בנויה משיעורים, אחרי כל שיעור יש מבחן, כ-3 עבודות ומבחן מסכם. בנוסף הקורס לווה בפורום שבו עלו שאלות ונושאים שונים לדיון. ההשתלמות הייתה איכותית מאד, למדתי בקצב שלי, בזמן שלי ובבית. נתקלתי וירטואלית באדם עם ידע רב שכתב השתלמות מעולה. אין ספק שאדם כזה לא היה מגיע להנחות השתלמות בית ספרית.
בנוסף השתתפתי בהשתלמות מקוונות בהנחיית ד"ר יונה מילר - קורס "בשיטות מחקר".
השתלמות זו לוותה גם בשיעורים פרונטליים בהם הגיעה המרצה למפגשים פנים מול פנים .
אני משערת שיש בארץ כמה עשרות אנשים בעלי ידע רב בתחום המחשבים שיכולים לכתוב השתלמויות מקוונות דומות לזו , השתלמויות מקוונות פותרות את בעית הפערים בין המורות כל מורה נרשמת להשתלמות שמתאימה לה מבחינת הרמה . עושה אותה בזמן הערנות שלה בנוסף המרצים שנבחרים הם מהמעלה הראשונה, בעלי ידע רב וניסיון בתחום. כל השתלמות מקוונות כזו יכולה להגיע לאלפי מורים .
אני סבורה שכדי לקדם את החינוך לעבר החזון של תוכנית התקשוב יש לשנות את מערך ההשתלמויות של המורים ולעבור להשתלמויות איכותיות מקוונות.
ב
קורס של ד"ר חגית מישר טל "היבטים גלובליים של התקשוב" אנו לומדים על תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל.
זוהי תוכנית שמטרתה לקדם את בתי הספר לעבר למידה חדשנית , באמצעות טכנולוגיות של המאה ה-21.
בתוכנית זו הושקעו כספים רבים: בציוד בתי הספר, במקרנים, מחשבים ניידים , השתלמויות מורים תכנים דיגיטליים, ותשתיות אינטרנט.
רבות כבר נאמר על שינוי שיטת הלמידה ומעבר משיטת למידה מסורתית לשיטת למידה חדשנית המנצלת את הטכנולוגיה כדי להכין את הלומדים לעולם של מחר.
ד"ר עופר רימון - ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מציג את התוכנית במאמרו . הוא רוצה לראות למידה חדשנית שמובילה ללמידה אפקטיבית בשתי רמות -למידה מסדר ראשון (למידה של תוכן מסוים ) ולמידה מסדר שני למידה של "איך ללמוד" "ואיך לחשוב" הוא מציין במאמרו שהיה רוצה לראות ילדים מהארץ משוחחים באנגלית עם ילדים מחו"ל מיומנות שיזדקקו לה בעולם העבודה בעתיד.
לדעתי , כל הדברים שאותם מזכיר ד"ר עופר רימון הם חשובים , תקינות הציוד , רמה נאותה של תחזוקה וכו'. תוכנית התיקשוב בהחלט רוצה להצעיד את מערכת החינוך למאה ה-21.
אך הדבר החשוב ביותר הוא המורה. המורה שנכנס ומחליט מה יעשה בציוד החדשני והיקר .
מורה ביסודי "באופק חדש" עובדת היום 36 שעות בבית הספר . מתוכם 26 שעות מול כיתות עמוסות ועוד 5 שעות פרטניות . סה"כ 31 שעות עבודה מול ילדים. בנוסף יש לה 5 שעות שהייה(בשעות אלו בדר"כ יש ישיבות והדרכות מקצועיות) . המורה מלמדת כ- 7 שעות ביום לעתים גם 8.
בנוסף היא נוסעת להשתלמות כפעם בשבוע כדי להשלים 60 שעות לקידום מקצועי.
36 שעות עבודה הן שעות המתבצעות בבית הספר , בפועל בבית היא עובדת עוד מספר שעות רב. לא אפרט את הדברים הרבים שמורה ממוצעת עושה , אך אוסיף ואומר שעליה למלא אין סוף דוחות .
אני נמצאת בשטח, רוב המורות מתקשות מאד לעמוד בעומס. הן בשלב מסוים של היום קורסות.שעות ההוראה הרבות מכשילות כל יוזמה פדגוגית שמשרד החינוך מנסה לבצע.
לדעתי , ומניסיוני בגלל העומס רוב המורות כלל לא מתפנות לחשיבה על שיטות למידה חדשניות ועל שילוב הטכנולוגיה בשיעורים. הן פונות למוכר ולידוע . אפילו המורות הצעירות הנחשבות "ילידות דיגיטליות" מתקשות ליישם את מה שלמדו לפני זמן קצר.
רובן משתמשות בכלים הדיגילטים (מקרן ומחשב נייד ) אך עושות זאת בצורה מסורתית: מורה - הסבר- לוח - עבודת תלמיד - שיעורי בית .
אני חושבת שכדי להצעיד את המערכת קדימה חייבים:
1. להוריד ממורות שעות הוראה בכיתות , מורה אינה צריכה ללמד יותר מחמש שעות ביום , שאר השעות צריכות להיות מוקדשות לתכנון ולהדרכה .
2. מדריכות תקשוב צריכות להיכנס לכתות ולהדגים שעורים חדשניים. הן צריכות להיות כח עזר בכיתות להדגמה , לליווי ולהעברת משוב למורות. מדריכות תקשוב צריכות להגיע מהשטח ולהיכנס לכיתות .
3. מורות צעירות צריכות לקבל סיוע ממורות ותיקות בשילוב טכנולוגיות ובגישות חדשניות. הסיוע חייב להיות קבוע במערכת השעות ולא על פי רצונה הטוב והמוכנות של המורה הוותיקה להתנדב לעזור.
4. יש לשנות את מערך ההשתלמויות הבית ספריות ובמקומן לעשות השתלמויות מקוונות. . ההשתלמות המקוונות תעשה ע"י מומחים ותכלול חומרי לימוד מגוונים . כל מורה תתקדם בהשתלמות על פי רמתה , כך שלא יווצר מצב שמורה ששולטת בכלי האופיס תלמד אותם שוב ושוב.
לסיכום פוסט זה , אני חושבת שהתכנית חשובה יש בה המון חשיבה, מקצועיות וחזון היא מחויבת המציאות. היא צריכה להיות משולבת עם שינוי הלמידה המסורתית לעבר למידה חדשנית , היא צריכה להעשות בשלבים ועם תמיכה במורים.
