לאחרונה נכנסתי לפורום מורים בתפוז ונתקלתי בהודעה של מורה המלמד בכיתות הגבוהות. http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=352&messageid=163935750
המורה ביקש להתייעץ עם חברי הפורום לגבי שיטות ענישה לתלמידים שמוציאים את הטלפון שלהם ומתעסקים אתו באמצע השיעור.
הוא פירט את שיטת המניעה שלו לשימוש בטלפון במהלך השיעורים, שיטה שבה הציון הסופי יורכב מ-10 נקודות שניתנות לתלמיד על אי שימוש בטלפון סלולרי.
הוא שאל האם זה חוקי והאם זה יעיל.
אני חייבת להקדים ולכתוב שאני לא מלמדת בבית הספר התיכון. אני מלמדת בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי ושם הבעיה הזו אינה קיימת. לרוב הילדים אין טלפונים חכמים והם משתמשים בטלפונים רגילים ומעדכנים הורים על מקום הימצאם.
לעומת זאת אני אמא של שני מתבגרים ועל-פי התיאור שלהם רוב התלמידים בתיכון ובחטיבה מעבירים את השיעור בצפייה בסרטים , שיחות עם חברים ומשחקי מחשב בטלפונים.
התלמידים מתעסקים בטלפונים נמצאים בשיעור אך בפועל נמצאים במקום אחר.
ברצוני להציע למורים בתיכון לפתוח את השיעור בכך שיבקשו מהילדים להוציא את הטלפון החכם מהתיק ולהשתמש בו למשימות הניתנות בשיעור. להפסיק להתייחס לטלפון כאל גורם מפריע ומוציא מהריכוז ולהתייחס אליו כאל כלי לימודי נהדר.
המשפט "אם אתה לא יכול לנצח אותם הצטרף אליהם". נכון ומתאים במקרה הזה. הטלפונים יהיו- על השולחן או מתחת לשולחן השאלה אם המורה יפיק מהם תועלת . התלמידים ימצאו כל דרך כדי להתעסק עם הטלפון במהלך השיעור מדוע שלא נשתמש בו ללמידה?
מורה יכול להגיע לכתה ובמקום לדבר על נושא מסוים , לחלק את הכיתה לקבוצות למידה, לתת לכל קבוצה נושא אותו היא צריכה לחקור לאסוף את המידע ולהציג אותו לשאר התלמידים.
מורה לאנגלית יכולה לבקש מהילדים לפתוח את ה- whatsAp ולנהל דיון קבוצתי באנגלית בין התלמידים.
ילדים יכולים להקליט לעצמם את שיעורי הבית כתזכורת.
דוגמא לשימוש בטלפונים ללימודי המתמטיקה-
http://www.wirelessweek.com/Articles/2008/03/Math-Goes-Mobile/
סקירה של בתי ספר שמנצלים את הטלפונים לצורך למידה
http://www.onlinecollege.org/2011/12/11/10-innovative-schools-allowing-smartphones-in-the-classroom/
שנת הלימודים תפתח ביום שני הקרוב. אלפי מורים ותלמידים ילכו נרגשים לבית הספר לעוד שנה של לימודים.
מה הם ילמדו בבית הספר? האם אנו באמת יודעים מה הם צריכים ללמוד? האם אנו יודעים למה אנו צריכים להכין אותם?
אומרים שבית הספר הוא כמעט הדבר היחיד שלא השתנה במאה השנים האחרונות.
הילדים הלומדים היום בבית הספר כנראה יעבדו בארגונים גדולים , הם יעבדו בצוותי עבודה , חשוב שהם יהיו יצירתיים , בעלי רעיונות מענינים . הם יהיו חייבים לדעת לתקשר עם חבריהם לעבודה שישבו במדינה אחרת .
רוב המידע באינטרנט נכתב בשפה האנגלית. רוב המאמרים האקדמים והמחקרים נכתבו באנגלית סטודנט ייאלץ לקרוא מאות מאמרים באנגלית כדי לקבל את התואר המיוחל.
נושא זה מתקשר לפער הדיגטלי שעליו למדנו בקורס של ד"ר חגית מישר טל . בוגרי בית הספר שידעו אנגלית ברמה טובה יצברו פער על בוגרי בית ספר שהאנגלית שלהם בינונית ומטה.
גם במחקר - ישראלים בעידן הדיגיטלי דובר על כך שהישראלי הממוצע משתמש במידע בשפה העברית ואינו נחשף למידע בשפה האנגלית.
אחד הדברים שאנו צריכים לעשות הוא לתגבר את לימודי האנגלית. להכפיל את השעות שבהם מלמדים שפה זו בבית הספר . להתחיל כבר מהגן, לחשוף את התלמידים לאתרים באנגלית , לאפשר להם להתמודד עם הוראות, לחפש מידע, לכתוב, לנהל שיחות באנגלית.
אפשר לתת לילדים להתנסות בקשר עם ילדים בעולם , האינטרט מאפשר זאת היום בצורה קלה יחסית. טוב תעשה מורה לאנגלית בכתות הגבוהות של בית הספר היסודי אם תיצור קשר עם עמיתה במדינה אחרת ותנהיג קשר רציף באנגלית עם תלמידים בגילאים דומים . קשר זה יכול להיות סביב נושאי ענין משותפים בפורמים, בפייסבוק , בסקייפ או בכל צורה דיגטלית אחרת.
ילדים שלא ידעו אנגלית ברמה טובה יתקשו להשתלב בארגונים ובמקומות עבודה איכותיים . יתקשו להשלים לימודים אקדמאיים , תפקידנו לדאוג לכך שהם יגמרו את בית הספר שהם מפטפטים , כותבים וקוראים באנגלית ברמה מעולה.
קישור
בקורס של ד"ר ליאת אייל " הערכת טכנולוגיות מידע וידע " נתבקשנו לנסח 5 שאלות אישיות כלפי עצמנו שיאפשרו לנו להעריך שיעור שלמדנו משולב טכנולוגיה . שאלות אלו יכוונו אותנו לעבר תכנון איכותי של ההוראה.
למדנו להכיר את מודל ה-TPACK.
http://www.tpack.org/
בדקנו מה חושבים ההורים, שאלנו אותם "מהו מורה איכותי לדעתכם?" ובמקביל כל אחת מחברות הצוות שלנו רשמה את השאלות שלה .
את הנתונים סיכמתי בסרטון שמראה את ההבדל בין המודל של מורה איכותי אותו ההורים רוצים לראות והמודל שאותו אנו המורות רוצות לראות.
(יש להמתין מספר שניות עד שהסרטון עולה)
הצגנו בכיתה את הסרטון והתפתח דיון מעניין. בדיון, הסטודנטיות, שרובן מורות דיברו על האכזבה שלהן ממה שההורים אמרו. לדעתן ההורים רוצים מורים מאד סמכותיים , בעלי ידע , עם חוש הומור , הם מתגעגעים למורים של פעם שניהלו ביד רמה את השיעורים. לדעת חלק מהמורות עובדה זו נובעת מחוסר היכולת של ההורים להציב גבולות בבית. דעה נוספת היתה שההורים מדברים ממקום של שיפור המצב הקיים .
אני חושבת שהמקום של המורה צריך להשתנות , השיעורים צריכים להיות טכנולוגיים יותר, המורה צריך להיות מכוון ומדריך.
בשנים האחרונות התקיימו השתלמויות מורים במחשבים כמעט בכל בתי הספר היסודיים בארץ.
כל השתלמות בדר"כ מתחילה במילוי שאלונים שבהם כל מורה כותבת מה הידע שלה במחשבים. מטרת השאלונים היא לראות מה הם הצרכים של המורות ומה רמתן. אני משערת שבכל בית ספר המצב דומה למצב בבית הספר שלי. חלק שולט היטב במיומנויות המחשב ובעל יכולת למידה עצמית, חלק מהמורות שולטות וחלק אחר אינו שולט וצריך לימודי בסיס.
כל שנה יש תקווה, שאולי השנה, לאחר מילוי השאלון תהיה למידה דיפרנציאלית ובה ונלמד ברמות. כל שנה זה לא קורה.
בהשתלמות אחת יושבות מורות שאינן יודעות לצרף קובץ לדוא"ל מול מורות מיומנות שמשתמשות כבר שנים במחשב ובעלות יכולת למידה עצמית.
ההשתלמויות נעשות בצהריים , מורות יושבות אחרי יום עבודה מייגע , עייפות לעתים גם רעבות ולרוב אינן מרוכזות.
המדריכים לא תמיד איכותיים וההשתלמויות שהם מעבירים בינוניות במקרה הטוב.
השנה לא השתתפתי בהשתלמות מחשבים בבית הספר, ההשתלמות התקיימה בימי שני יום הלימודים שלי. ברוב המקרים לקח לחברותיי לחדר המורים להראות לי את הנלמד בהשתלמות של 3 שעות ב- שתי דקות.
לדוגמה בהשתלמות אחת למדו המורות כיצד להשתמש בכלי שנקרא wordle.
ההשתלמות נמשכה 3 שעות ובזמן הזה הן הכירו את הכלי.
כל שבוע נדהמתי מחדש מבזבוז הזמן שנעשה.
היתרון היחיד שיש להשתלמות מורים בבית הספר הוא שאין צורך לנסוע להשתלמות בפסגה.
השנה השתתפתי לראשונה בהשתלמות מקוונות מטעם אוניברסיטת בר-אילן. ההשתלמות הייתה בנושא תזונה נכונה, היא נכתבה ע"י פרופסור חיים גמליאל. היא בנויה משיעורים, אחרי כל שיעור יש מבחן, כ-3 עבודות ומבחן מסכם. בנוסף הקורס לווה בפורום שבו עלו שאלות ונושאים שונים לדיון. ההשתלמות הייתה איכותית מאד, למדתי בקצב שלי, בזמן שלי ובבית. נתקלתי וירטואלית באדם עם ידע רב שכתב השתלמות מעולה. אין ספק שאדם כזה לא היה מגיע להנחות השתלמות בית ספרית.
בנוסף השתתפתי בהשתלמות מקוונות בהנחיית ד"ר יונה מילר - קורס "בשיטות מחקר".
השתלמות זו לוותה גם בשיעורים פרונטליים בהם הגיעה המרצה למפגשים פנים מול פנים .
אני משערת שיש בארץ כמה עשרות אנשים בעלי ידע רב בתחום המחשבים שיכולים לכתוב השתלמויות מקוונות דומות לזו , השתלמויות מקוונות פותרות את בעית הפערים בין המורות כל מורה נרשמת להשתלמות שמתאימה לה מבחינת הרמה . עושה אותה בזמן הערנות שלה בנוסף המרצים שנבחרים הם מהמעלה הראשונה, בעלי ידע רב וניסיון בתחום. כל השתלמות מקוונות כזו יכולה להגיע לאלפי מורים .
אני סבורה שכדי לקדם את החינוך לעבר החזון של תוכנית התקשוב יש לשנות את מערך ההשתלמויות של המורים ולעבור להשתלמויות איכותיות מקוונות.
בשיעור של ד"ר גילה קורץ בסמסטר הראשון למדנו על Web 2.0.
Web 2.0 מתאפיין בשיתופיות
ושותפות ביצירת ידע ובהפצתו. הדור הראשון web 0.1 התמקד באתרים שהציגו תכנים שנכתבו ע"י מנהלי האתר= מומחים לדבר , בדור השני יש שיתוף של תכנים הנכתבים ע"י המשתמשים עצמם. דוגמה מצוינת לכך היא ויקיפדיה - אנציקלופדיה הנכתבת ע"י אנשים שונים במקומות שונים.
השתמשנו במושג - "חכמת ההמונים" את המושג הזה תיאר העיתונאי ג'ימס סורוביצקי. הוא מתאר מחקר המוכיח כי דווקא קבוצת אנשים מגוונת מספקת את התוצאות הטובות ביותר לבעיה המוצגת בפניהם.
באמצעות שיתוף ניתן להגיע לתוצאות הנכונות והמדויקות ביותר.
את ההקדמה הזו כתבתי כדי לבקש מכם להיות שותפים ביצירת רשימה של אפליקציות שמשמשות אתכם המורים. הכוונה לאותם כלים פתוחים שניתן להשתמש בהם כדי ליצור שיעורים מעניינים יותר, או אפליקציות שניתן לתת לילדים להשתמש בהם .
הקדישו מספר דקות מזמנכם , היכנסו למסמך גוגל דוקס שיצרתי וכתבו מה האפליקציה שאתם אוהבים לעבוד בה.
הכנסו לכאן .
מקווה שיחד נצליח ליצור רשימה מרשימה לשימוש של כולנו.
ה
הק
לח
