הבלוג שלי ואני - רשומת סיכום

כשהתבשרתי שעליי לכתוב בלוג במסגרת לימודי התואר השני, לא אהבתי את הרעיון. מעולם לא הייתי כותבת בלוג על דעת עצמי . 
כשהתחלתי לכתוב הרגשתי כאדם הנמצא על ספינה ללא כיוון. לא ידעתי מה תהיה מהירות הנסיעה , לא ידעתי לאן הספינה תוביל ולא ידעתי מי אפגוש בדרך.

השבוע התבקשנו לכתוב רשימת סכום. את הרשימה הזו אני כותבת ברגשות מעורבים.
מצד אחד - הקלה , לא קל, כל שבוע לחשוב על נושא , לכתוב עליו ,  לנסח אותו בצורה פשוטה ובהירה לכולם, 
למצוא סרטונים או תמונות המאירות את הנושא . 
במהלך החודשים האחרונים היו רשומות שבהן כתבתי ללא בעיה , הנושא מיד צץ ועלה, אך היו שבועות בהם התקשיתי למצוא רעיון והכתיבה לא קלחה בחופשיות.

מצד שני הבלוג אפשר לי לחקור , לנתח  ולחזור על  נלמד בכיתה , הכתיבה גרמה   לי לחפש מידע נוסף על מה שלמדנו, לפתוח ולחקור לכיוונים חדשים.
החשיפה לרעיונות חדשים בארץ ובעולם גרמה  לי לחשוב בצורה ביקורתית על דרך ההוראה שלי ועל הדרך הוראה של הסובבים אותי. 

בשלב מסוים גיבשתי דרך לכתיבה בבלוג- הכתיבה  נעשתה בשלבים:
1. בחירת רעיון לכתיבה
2. סכום המחשבות שלי בנושא.
3. קריאת מאמרים בעברית על הנושא.
4. קריאת מאמרים באנגלית .
5. תובנות חדשות וחשיבה מחודשת על התחום.



אני מסכמת תקופה בתקווה שאמשיך ללמוד , להרחיב אופקים ואכיר עוד עוד רעיונות חדשים בעלי משמעות עבורי ועבור עבודתי.

למידה בסביבה הרפתקנית

הבן שלי חוזר מבית הספר משועמם , קשה לו לשבת בכיתה , קשה לו להקשיב למורים. בעיקר בהיסטוריה.  הטקסטים בהיסטוריה גורמים לו להירדם.
בכל פעם שיש לו מבחן בהיסטוריה אני נרתמת ללמד איתו את החומר , אנחנו יושבים ומשננים את הנושא. מהיכרותי אתו אני מנסה להפוך את הלמידה למצחיקה ומשתדלת להפוך את הסיפור ההיסטורי לחוויה אישית שלו .
בכל תקופה הוא הופך להיות אזרח העולם הישן וכל עליה לארץ ישראל הוא העולה והבעיות הן שלו. זו הדרך היחידה לגרום לו להבין את הנלמד.

לאחרונה נתקלתי במודל שפיתח  פרופ' חנן יניב - מודל למידה בסביבה הרפתקנית.
הנחת היסוד של המודל גורסת שכל תהליך למידה , כל תוכן ובכל גיל יכול להפוך להרפתקה אותה מפענחים התלמידים או מעצבים בעצמם. 
המודל כולל שלושה מרכיבים : אירוע , דילמה ורצף סיפורי - הרפתקה.
פרופ' חנן יניב טוען כי העולם הטכנולגי מאפשר מגוון כלים ושירותים המספקים הזדמנות לשינוי בלמידה, הכל בעזרת מציאות מדומה.

המודל הזה נראה לי מעניין ומתאים לנושאים אותם אני מלמדת  מדעים ומתמטיקה.
באתר ה-BBC  יש משחקים המתרגלים חיבור וחיסור עם המרה ופריטה תוך כדי משחק הרפתקה-  http://www.bbc.co.uk/bitesize/ks2/maths/shape_space/angles/play/
גם במדעים קיימים מגוון משחקי הרפתקה שגורמים לילד להיות שותף פעיל ואקטיבי -http://www.bbc.co.uk/bitesize/ks2/science/living_things/

נשמור על כדור הארץ מחומרים המזיקים לאוזון- http://www.primarygames.com/science/ozone/index.htm

הרפתקה בפה, שמירה על השיניים - http://www.primarygames.com/science/brilliantbrushers/index.htm

כולי תקווה שמפתחים ישראלים ירימו את הכפפה ויפתחו משחקי הרפתקה לימודיים.

הדליקו את הטלפונים - מתחילים ללמוד !

לאחרונה נכנסתי לפורום מורים בתפוז ונתקלתי בהודעה של מורה המלמד בכיתות הגבוהות. http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=352&messageid=163935750
המורה ביקש להתייעץ עם חברי הפורום לגבי שיטות ענישה לתלמידים שמוציאים את הטלפון שלהם ומתעסקים אתו באמצע השיעור.

הוא פירט את שיטת המניעה שלו לשימוש בטלפון במהלך השיעורים, שיטה שבה הציון הסופי יורכב מ-10 נקודות שניתנות לתלמיד על אי שימוש בטלפון סלולרי. 
 הוא שאל האם זה חוקי והאם זה יעיל.

אני חייבת להקדים ולכתוב שאני לא מלמדת בבית הספר התיכון. אני מלמדת בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי ושם  הבעיה הזו אינה קיימת. לרוב הילדים אין טלפונים חכמים והם משתמשים  בטלפונים רגילים ומעדכנים הורים על מקום הימצאם. 

לעומת זאת אני אמא של שני מתבגרים  ועל-פי התיאור שלהם רוב התלמידים בתיכון ובחטיבה מעבירים את השיעור בצפייה בסרטים , שיחות עם חברים ומשחקי מחשב בטלפונים.
התלמידים מתעסקים בטלפונים נמצאים בשיעור אך בפועל נמצאים במקום אחר.

ברצוני  להציע למורים בתיכון לפתוח את השיעור בכך שיבקשו מהילדים להוציא את הטלפון החכם מהתיק ולהשתמש בו למשימות הניתנות בשיעור. להפסיק להתייחס לטלפון כאל גורם מפריע ומוציא מהריכוז ולהתייחס אליו כאל כלי לימודי נהדר. 

המשפט "אם אתה לא יכול לנצח אותם הצטרף אליהם". נכון ומתאים במקרה הזה. הטלפונים יהיו-  על השולחן או מתחת לשולחן השאלה אם המורה יפיק מהם תועלת . התלמידים ימצאו כל דרך כדי להתעסק עם הטלפון במהלך השיעור מדוע שלא נשתמש בו ללמידה?

מורה יכול להגיע לכתה ובמקום לדבר על נושא מסוים , לחלק את הכיתה לקבוצות למידה, לתת לכל קבוצה נושא אותו היא צריכה לחקור  לאסוף את המידע ולהציג אותו לשאר התלמידים.

מורה לאנגלית יכולה לבקש מהילדים לפתוח את ה- whatsAp ולנהל דיון קבוצתי באנגלית בין התלמידים.

ילדים יכולים להקליט לעצמם את שיעורי הבית כתזכורת.

 דוגמא לשימוש בטלפונים ללימודי המתמטיקה- 
http://www.wirelessweek.com/Articles/2008/03/Math-Goes-Mobile/

סקירה של בתי ספר שמנצלים את הטלפונים לצורך למידה
http://www.onlinecollege.org/2011/12/11/10-innovative-schools-allowing-smartphones-in-the-classroom/

מחשבות על לימודי אנגלית בבית הספר

שנת הלימודים תפתח ביום שני הקרוב. אלפי מורים ותלמידים ילכו נרגשים לבית הספר לעוד שנה של לימודים. 
מה הם ילמדו בבית הספר? האם אנו באמת יודעים מה הם צריכים ללמוד? האם אנו יודעים למה אנו צריכים להכין אותם?


אומרים שבית הספר הוא כמעט הדבר היחיד שלא השתנה במאה השנים האחרונות.  
הילדים הלומדים היום בבית הספר כנראה  יעבדו בארגונים גדולים , הם יעבדו בצוותי עבודה , חשוב שהם יהיו יצירתיים , בעלי רעיונות מענינים . הם יהיו חייבים לדעת לתקשר עם חבריהם לעבודה שישבו במדינה אחרת .
רוב המידע באינטרנט נכתב בשפה האנגלית. רוב המאמרים האקדמים והמחקרים  נכתבו באנגלית  סטודנט ייאלץ לקרוא מאות מאמרים באנגלית כדי לקבל את התואר המיוחל. 
נושא זה מתקשר לפער הדיגטלי שעליו למדנו בקורס של ד"ר חגית מישר טל . בוגרי בית הספר שידעו אנגלית ברמה טובה יצברו פער על בוגרי בית ספר שהאנגלית שלהם בינונית ומטה. 
גם במחקר - ישראלים  בעידן הדיגיטלי דובר על כך שהישראלי הממוצע משתמש במידע בשפה העברית ואינו נחשף למידע בשפה האנגלית.

http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf

אחד הדברים שאנו צריכים לעשות הוא לתגבר את לימודי האנגלית. להכפיל את השעות שבהם מלמדים שפה זו בבית הספר . להתחיל כבר מהגן, לחשוף את התלמידים לאתרים באנגלית , לאפשר להם להתמודד עם הוראות, לחפש מידע, לכתוב, לנהל שיחות באנגלית. 
אפשר לתת לילדים להתנסות בקשר עם ילדים בעולם , האינטרט מאפשר זאת היום בצורה קלה יחסית. טוב תעשה מורה לאנגלית בכתות הגבוהות של בית הספר היסודי אם תיצור קשר עם עמיתה במדינה אחרת ותנהיג קשר רציף באנגלית עם תלמידים בגילאים דומים . קשר זה יכול להיות סביב נושאי ענין משותפים בפורמים, בפייסבוק , בסקייפ או בכל צורה דיגטלית אחרת. 
ילדים שלא ידעו אנגלית ברמה טובה יתקשו להשתלב בארגונים ובמקומות עבודה איכותיים . יתקשו להשלים לימודים אקדמאיים , תפקידנו לדאוג לכך שהם יגמרו את בית הספר שהם מפטפטים , כותבים וקוראים באנגלית ברמה מעולה.


קישור

http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf

מהו מורה איכותי ?

בקורס של ד"ר ליאת אייל " הערכת טכנולוגיות מידע וידע " נתבקשנו לנסח 5  שאלות אישיות כלפי עצמנו שיאפשרו לנו להעריך שיעור שלמדנו משולב טכנולוגיה . שאלות אלו יכוונו אותנו לעבר תכנון איכותי של ההוראה.
למדנו להכיר את מודל ה-TPACK. 
http://www.tpack.org/

בדקנו מה חושבים ההורים, שאלנו אותם "מהו מורה איכותי לדעתכם?" ובמקביל כל אחת מחברות הצוות שלנו רשמה את השאלות שלה .

את הנתונים סיכמתי  בסרטון שמראה את ההבדל בין המודל של מורה איכותי אותו ההורים רוצים לראות והמודל שאותו אנו המורות רוצות לראות. 
(יש להמתין מספר שניות עד שהסרטון עולה)

הצגנו בכיתה את הסרטון והתפתח דיון מעניין. בדיון, הסטודנטיות, שרובן מורות דיברו על האכזבה שלהן ממה שההורים אמרו. לדעתן ההורים רוצים מורים מאד סמכותיים , בעלי ידע , עם חוש הומור , הם מתגעגעים למורים של פעם שניהלו ביד רמה את השיעורים. לדעת חלק מהמורות עובדה זו נובעת מחוסר היכולת של ההורים להציב גבולות בבית.  דעה נוספת היתה שההורים מדברים ממקום של שיפור המצב הקיים .



אני חושבת שהמקום של המורה צריך להשתנות , השיעורים צריכים להיות טכנולוגיים יותר, המורה צריך להיות מכוון ומדריך.

השתלמויות מורים -הדור הבא

בשנים האחרונות התקיימו השתלמויות מורים במחשבים כמעט בכל בתי הספר היסודיים בארץ. 
כל השתלמות בדר"כ מתחילה במילוי שאלונים  שבהם כל מורה כותבת מה הידע שלה במחשבים. מטרת השאלונים היא לראות מה הם הצרכים של המורות ומה רמתן. אני משערת שבכל בית ספר המצב דומה למצב בבית הספר שלי. חלק שולט היטב במיומנויות המחשב ובעל יכולת למידה עצמית, חלק מהמורות שולטות וחלק אחר אינו שולט וצריך לימודי בסיס. 
כל שנה יש תקווה, שאולי השנה, לאחר מילוי השאלון תהיה למידה דיפרנציאלית ובה ונלמד ברמות. כל שנה זה לא קורה.

בהשתלמות אחת יושבות מורות שאינן יודעות לצרף קובץ לדוא"ל מול מורות מיומנות  שמשתמשות כבר שנים במחשב ובעלות יכולת למידה עצמית. 

ההשתלמויות נעשות בצהריים , מורות יושבות אחרי יום עבודה מייגע , עייפות לעתים גם רעבות ולרוב אינן מרוכזות. 

המדריכים לא תמיד איכותיים וההשתלמויות שהם מעבירים בינוניות במקרה הטוב. 

השנה לא השתתפתי בהשתלמות מחשבים בבית הספר, ההשתלמות התקיימה בימי שני יום הלימודים שלי.  ברוב המקרים לקח לחברותיי לחדר המורים להראות לי את הנלמד בהשתלמות של 3 שעות ב- שתי דקות. 
לדוגמה  בהשתלמות אחת למדו המורות כיצד להשתמש בכלי שנקרא wordle.
ההשתלמות נמשכה 3 שעות ובזמן הזה הן הכירו את הכלי. 

כל שבוע נדהמתי מחדש מבזבוז הזמן שנעשה. 
היתרון היחיד שיש להשתלמות מורים בבית הספר הוא שאין צורך לנסוע להשתלמות בפסגה. 

השנה השתתפתי לראשונה בהשתלמות מקוונות מטעם אוניברסיטת בר-אילן. ההשתלמות הייתה בנושא תזונה נכונה, היא נכתבה ע"י פרופסור חיים גמליאל.  היא בנויה משיעורים, אחרי כל שיעור יש מבחן, כ-3 עבודות ומבחן מסכם. בנוסף הקורס לווה בפורום שבו עלו שאלות ונושאים שונים לדיון.  ההשתלמות הייתה איכותית מאד,  למדתי בקצב שלי,  בזמן שלי ובבית.  נתקלתי וירטואלית באדם עם ידע רב שכתב השתלמות מעולה. אין ספק  שאדם כזה לא היה מגיע  להנחות השתלמות בית ספרית.  

בנוסף השתתפתי בהשתלמות מקוונות בהנחיית ד"ר יונה מילר - קורס "בשיטות מחקר".
השתלמות זו לוותה גם בשיעורים פרונטליים בהם הגיעה המרצה למפגשים פנים מול פנים .


אני משערת שיש בארץ כמה עשרות אנשים בעלי ידע רב בתחום המחשבים שיכולים לכתוב השתלמויות מקוונות דומות לזו , השתלמויות מקוונות פותרות את בעית הפערים בין המורות  כל מורה נרשמת להשתלמות שמתאימה לה מבחינת הרמה . עושה אותה בזמן הערנות שלה  בנוסף המרצים שנבחרים הם מהמעלה הראשונה, בעלי ידע רב וניסיון בתחום.  כל השתלמות מקוונות כזו יכולה להגיע לאלפי מורים . 

 אני סבורה שכדי לקדם את החינוך לעבר החזון של תוכנית  התקשוב  יש  לשנות את מערך ההשתלמויות של המורים ולעבור להשתלמויות איכותיות מקוונות. 

האפליקציות הטובות ביותר למורים

בשיעור של ד"ר גילה קורץ  בסמסטר הראשון  למדנו על Web 2.0.  
Web 2.0 מתאפיין בשיתופיות ושותפות ביצירת ידע ובהפצתו. הדור הראשון  web 0.1 התמקד באתרים שהציגו תכנים שנכתבו ע"י מנהלי האתר= מומחים לדבר , בדור השני יש שיתוף של תכנים הנכתבים ע"י המשתמשים עצמם. דוגמה מצוינת לכך היא ויקיפדיה - אנציקלופדיה  הנכתבת ע"י אנשים שונים  במקומות שונים.
 השתמשנו במושג - "חכמת ההמונים" את המושג הזה  תיאר העיתונאי ג'ימס סורוביצקי. הוא מתאר מחקר     המוכיח כי דווקא קבוצת אנשים מגוונת מספקת את התוצאות הטובות ביותר לבעיה המוצגת בפניהם. 
באמצעות שיתוף ניתן להגיע לתוצאות הנכונות והמדויקות ביותר.  

את ההקדמה הזו כתבתי כדי לבקש מכם להיות שותפים ביצירת רשימה של אפליקציות שמשמשות אתכם המורים. הכוונה לאותם כלים פתוחים שניתן להשתמש בהם כדי ליצור שיעורים מעניינים יותר, או אפליקציות שניתן לתת לילדים להשתמש בהם .
הקדישו מספר דקות מזמנכם , היכנסו למסמך גוגל דוקס שיצרתי וכתבו מה האפליקציה שאתם אוהבים לעבוד בה. 
הכנסו לכאן .


מקווה שיחד נצליח ליצור רשימה מרשימה לשימוש של כולנו.

ה

הק

לח

איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד (חלק ב)

אנו מדברים רבות על הצורך בשינוי , על מעבר ללמידה חדשנית ויצירתית , על הכנת הלומד למאה העשרים ואחת . ברור לנו היום שלא ידוע ולא ברור מה יהיו מקצועות העתיד. אנו יודעים שצריך לעשות שינוי.
איך עושים זאת ? איך אפשר לנהל שיעור בו הילדים פעילים יותר, חוקרים יותר ? איך המורה הנמצאת בכיתה מיישמת את התאוריה הלכה למעשה?
ראשית נראה מה הן  אותן מיומנויות. 
באתר של מחוז צפון ניתן לראות מה הן המיומניות שאנו שואפים להעניק לתלמידים שלנו.

https://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/thought/ptyhh/121

בשיעור - "הערכת טכנולגיה מידע וידע " הציגה בפנינו ד"ר ליאת אייל את חרוט ההתנסות של Dale.   בחרוט זה דרך הלימוד שנמצאת בחלק העליון היא הדרך שאותה שוכחים הכי מהר (הצגת טקסט) . ובחלק התחתון זו הדרך שבה זוכרים טוב יותר.

השאיפה היא לראות את הילדים כמה שפחות סבילים בשיעור , ילדים שלומדים בכוחות עצמם. המורה חייב להיות נוכח כדי לכוון וכדי להציע את הכלים ואת החומר הלימודי ,  אך הילדים הם אלה שצריכים לחפש את המידע ולהתנסות כמה שיותר.



אני רוצה להציע דרך נוספת ללימוד- יצירת סרטונים .

בעזרת האפליקציה : pow toon 
זוהי אפליקציה יחסית חדשה המאפשרת תוך זמן קצר להכין סרטון מונפש. 

באמצעות היישום, הילדים יטפלו  במידע כתוב ויהפכו אותו למידע אינטראקטיבי , הפעילות עצמה מהנה וגורמת להם להפיק את העיקר מהטקסט הכתוב . 

לדוגמא בשיעור מדעים בנושא תזונה נכונה או כושר גופני, הילדים יקבלו טקסט כתוב ויהפכו אותו לסרטון, 

ניתן לראות שבשיעור כזה יש מענה לאותן מיומנויות שאנו רוצים לפתח :

1. טיפול במידע דיגיטלי

2. ניהול המידע והפיכתו לידע אישי של הלומד

3. אוריינות  טכנולוגית 

4. חשיבה יצירתית

5. חשיבה ביקורתית

6. פתרון בעיות וקבלת החלטות

7. יכולת לשתף פעולה בצוות.

8. יכולת תקשורת טובה

9. יכולת הצגה אפקטיבית.

10. לומד יצירתי , סקרן, עצמאי

התחלתי לייצר סרטון בנושא מיומנויות , הסרטון עדין לא גמור , אך אפשר לראות את הפוטנציאל של הכלי.

לסיום אני רוצה להשתמש במשפט  במאמר שקראתי שאומר בעצם הכל :

Less is more. Teach less, learn more.

מחשבות על אופק חדש ותוכנית התיקשוב

בקורס של ד"ר חגית מישר טל "היבטים גלובליים של התקשוב"  אנו לומדים על תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל. 
זוהי תוכנית שמטרתה  לקדם את בתי הספר לעבר למידה חדשנית , באמצעות טכנולוגיות של המאה ה-21.
בתוכנית זו הושקעו כספים רבים: בציוד בתי הספר, במקרנים, מחשבים ניידים  , השתלמויות מורים תכנים דיגיטליים, ותשתיות אינטרנט.
רבות כבר נאמר על שינוי שיטת הלמידה ומעבר משיטת למידה מסורתית לשיטת למידה חדשנית המנצלת את הטכנולוגיה כדי להכין את הלומדים לעולם של מחר.
ד"ר עופר רימון - ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מציג את התוכנית  במאמרו . הוא רוצה לראות למידה  חדשנית שמובילה ללמידה אפקטיבית בשתי רמות  -למידה מסדר ראשון (למידה של תוכן מסוים ) ולמידה מסדר שני   למידה של "איך ללמוד"  "ואיך  לחשוב"  הוא מציין במאמרו שהיה רוצה לראות ילדים מהארץ משוחחים באנגלית עם ילדים מחו"ל מיומנות שיזדקקו לה בעולם העבודה בעתיד.

לדעתי , כל הדברים שאותם מזכיר ד"ר עופר רימון הם חשובים , תקינות הציוד , רמה נאותה של תחזוקה וכו'. תוכנית התיקשוב בהחלט רוצה להצעיד את מערכת החינוך למאה ה-21.

אך הדבר החשוב ביותר הוא המורה. המורה שנכנס ומחליט מה יעשה בציוד החדשני והיקר .
מורה ביסודי  "באופק חדש"  עובדת היום 36 שעות בבית הספר . מתוכם 26 שעות מול כיתות עמוסות ועוד 5 שעות פרטניות . סה"כ 31 שעות עבודה מול ילדים. בנוסף יש לה 5 שעות שהייה(בשעות אלו בדר"כ יש ישיבות והדרכות מקצועיות) .  המורה מלמדת כ- 7 שעות ביום לעתים גם 8.
בנוסף היא נוסעת להשתלמות כפעם בשבוע כדי להשלים 60 שעות לקידום מקצועי.

36 שעות עבודה הן שעות המתבצעות בבית הספר , בפועל בבית היא עובדת  עוד  מספר שעות רב. לא אפרט את הדברים הרבים שמורה ממוצעת עושה , אך אוסיף ואומר שעליה למלא אין סוף דוחות .
אני נמצאת בשטח, רוב המורות מתקשות מאד לעמוד בעומס. הן בשלב מסוים של היום קורסות.שעות ההוראה הרבות מכשילות כל יוזמה  פדגוגית שמשרד החינוך מנסה לבצע. 
לדעתי , ומניסיוני  בגלל העומס רוב המורות כלל לא מתפנות לחשיבה על שיטות למידה חדשניות ועל שילוב הטכנולוגיה בשיעורים. הן פונות למוכר ולידוע . אפילו המורות  הצעירות הנחשבות "ילידות דיגיטליות" מתקשות ליישם את מה שלמדו לפני זמן קצר.
רובן משתמשות בכלים  הדיגילטים (מקרן ומחשב נייד ) אך עושות זאת בצורה מסורתית:  מורה - הסבר- לוח - עבודת תלמיד - שיעורי בית .


אני חושבת שכדי להצעיד את המערכת קדימה חייבים:
 1. להוריד ממורות שעות הוראה בכיתות , מורה אינה צריכה ללמד יותר מחמש שעות ביום , שאר השעות צריכות להיות מוקדשות לתכנון ולהדרכה .

2. מדריכות תקשוב צריכות להיכנס לכתות ולהדגים שעורים חדשניים. הן צריכות להיות כח עזר בכיתות להדגמה , לליווי ולהעברת  משוב למורות. מדריכות תקשוב צריכות להגיע מהשטח ולהיכנס לכיתות .

3. מורות צעירות צריכות לקבל סיוע ממורות ותיקות  בשילוב טכנולוגיות ובגישות חדשניות. הסיוע חייב להיות קבוע במערכת השעות ולא על פי רצונה הטוב והמוכנות של המורה הוותיקה להתנדב לעזור.

4. יש לשנות את מערך  ההשתלמויות הבית ספריות ובמקומן לעשות השתלמויות מקוונות. . ההשתלמות המקוונות תעשה ע"י מומחים ותכלול חומרי לימוד מגוונים . כל מורה תתקדם בהשתלמות על פי רמתה , כך שלא יווצר מצב שמורה ששולטת בכלי האופיס תלמד אותם שוב ושוב.


לסיכום פוסט זה , אני חושבת שהתכנית חשובה  יש בה המון חשיבה, מקצועיות  וחזון   היא מחויבת המציאות. היא צריכה להיות משולבת עם שינוי הלמידה המסורתית לעבר למידה חדשנית , היא צריכה להעשות בשלבים ועם תמיכה במורים.

גלים בחינוך

בקורס של  ד"ר גילה לוי עצמון "מדעי החינוך במאה ה-21" למדנו על שלושה גלים בחינוך.
הגל הראשון החל בשנות העשרים , הוא שם את הילד במרכז והושפע מדיואי , ויגודצקי ופיאזה, התייחסו בעיקר לתהליכים הקוגנטיבים והחברתיים שהילד עובר.
 באותה תקופה רוסיה הובילה בחקר החלל והצליחה לשלוח חללית לפני אמריקה. המערב החל להרגיש שהוא מפסיד במירוץ .
המערב החל לזנוח את הגישה של "הילד במרכז"

אז החל הגל השני: בגל השני התמקדו בחומר הלימודי ולא בילד. הילד צריך לקלוט מידע , המורה צריך ללמד . בסוף הלימוד יש מבחן. הילדים נמדדו בתוצאות של המבחנים שלהם .  גישה זו רווחת עד היום במדינת ישראל. מתנגדי הגישה גורסים שהיא גורמת לניכור , לתיוג ילדים , לחוסר ענין בלימודים. 


בחלק ממדינות העולם החל הגל השלישי  -  הגל השלישי מבקש שהלמידה תהיה חוויתית , מעוררת סקרנות , הילד נתפס כפעיל והשונות בין הילדים חשובה אף היא. הלמידה מבוססת על חשיבה .


כל הדברים האלו גרמו לי לחשיבה על עבודתי כמורה , הבנתי שאני מלמדת על פי הגל השני,  אני מגיעה לכיתה מלמדת ואח"כ בוחנת.  התחלתי לעשות שינוי בדרכי ההוראה שלי. השגתי גישה שבועית קבועה לחדר המחשבים בבית הספר . 
הכרתי לילדים כלים שונים לעיבוד מידע והצגתו ( מצגות , פלקטים, סרטונים, אנימציה, קומיקס ,דמויות מדברות וכ'ו)
בחרתי נושא מתכנית הלימודים  במדעים  ואפשרתי לילדים לחקור את הנושא לבדם.
הנושא הראשון בתכנית  הלימודים היה "חשיבות הכושר הגופני" , הילדים חקרו את הנושא והכינו מצגות כדי ללמד תלמידים מכתות נמוכות את החשיבות של הכושר הגופני.  רובם המכריע של התלמידים עשו עבודה נהדרת , הם חקרו ומצאו מדוע הכושר חשוב , מצאו תמונות , כתבו חידות והיו מוכנים להעביר את הנושא לתלמידים אחרים.
המשוב שקיבלתי מהילדים היה נהדר, הם אהבו לחקור לבד את הנושא ואהבו את השיעור בו הם פעילים ולומדים עצמאים. בשיטה זו הצלחתי לרתום את הילדים המתקשים ביותר והם עבדו ללא הפרעות רוב הזמן.

אני מקווה שמערכת החינוך בישראל תאמץ בשלבים את דרך העבודה של הגל השלישי .

יום החדשנות - בבתי הספר

חברת גוגל העולמית מאפשרת לעובדיה להשקיע חמישית מזמנם הפנוי (יום בשבוע) בפרויקטים אישים. היא דוגלת בכך "שעבודה צריכה להיות אתגר ואתגר זה כיף". בהרצאה של סגנית  נשיא  גוגל לניהול שירותי המיקום והעסקים  מריסה מאייר היא הראתה כי מחצית ממוצרי החברה מקורם ב-20 אחוז זמן פנוי.

עובדי גוגל מגיעים לעבודה ומותר להם להשקיע את זמנם בחשיבה וביצירתיות. רעיון כל כך פשוט וכל כך גאוני.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5021
בקנדה אמצו את הרעיון בבית ספר תיכון 
,http://www.good.is/post/why-every-school-needs-an-innovation-day/

http://mrspripp.blogspot.co.il/2012/05/what-is-innovation-day-and-why-should.html


מורה בשם "מתיו באביב"  החליט לארגן בבית הספר "יום חדשנות" הוא אפשר ל80 תלמידים לבחור מה ואיך ללמוד. התלמידים בוחרים את הנושא שמעניין אותם , בוחרים עם מי ללמוד ומה לעשות.  המורה  אינו מסביר ולא מנחה את הילדים  הוא רק מאמין ביכולת של הילדים ללמוד ולנווט בין המכשולים. 
מתיו באביב מאמין שבכל בית ספר יש להקדיש יום אחד בשבוע ללמוד באופן חופשי באמצעות פרויקטים. 

האם בית ספר בארץ יכול ליישם רעיון כזה? 

צריך אומץ כדי לבצע את זה ,  זהו יום (או מספר ימים בשנה, לא כל שבוע ) שבו עוצרים מהמירוץ אחר התכוננות למיצ"ב ,בדיקת שיעורים, תרגול במתמטיקה וכד' ועושים דברים אחרים . 
 אני חושבת שבהחלט ניתן לאמץ את הפרויקט גם בארץ, לאפשר לילדים להראות את כוחם, לראות את השונות בינהם ואת היצירתיות שיש בהם.

ביום כזה אפשר לומר " למידה צריכה להיות אתגר ואתגר זה כיף" 

הפוסטר מתוך : http://educationismylife.com/what-can-schools-learn-from-learn-from-3m-google-atlassian-inspiring-curiosity-and-creativity-innovation-days/

פרויקט הטאבלט בבת -ים

בתחילת השנה התבשרנו שבבת ים החל פרויקט ניסיוני חדש בישראל. תלמידי כיתה ז' בעיר ילמדו בעזרת טאבלטים.
הרעיון נשמע מסקרן ומהפכני.


בטלויזיה התפרסמה כתבה בה הראו כיתה "חדשנית" הלומדת בעזרת טאבלט.

אינני מכירה את הפרויקט , ראיתי אותו בפעם הראשונה בערוץ 2 בטלוויזיה. לאכזבתי , בכתבה נראתה מורה ,  נכנסת לכיתה עומדת במקומה הרגיל ומבקשת מהילדים, לפתוח את הטאבלט בעמוד מסוים בספר הלימוד.  הילדים פותחים את הספר ולומדים כפי שלמדו לפני כ-30 שנה כשעוד הייתי תלמידה.


האמצעי הטכנולוגי המדהים שנמצא בידיהם הפך להיות ספר . הטאבלט פתר את בעיית המשקל של הספרים.
אך האם יש כאן למידה חדשנית? פורצת גבולות? האם השימוש בטאבלט כספר הוא הייעוד שלו? אני חושבת שהתשובה היא לא!.  בתוכנית זו אין חדשנות פדגוגית, הטאבלט אינו משמש כמנוף לקראת  הכנת הבוגר לחיים עתידיים.
 סביבת הלמידה השתנתה אך ההוראה נשארה כפי שהיא ובשל כך להערכתי הפרויקט הזה לא יצליח.
כיצד ניתן להשתמש בסביבת למידה כמנוף לחדשנות ? במאמר בכתב העת "אאוריקה" ניתן לקרוא את התשובה לשאלה הזו
http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper30/docs/05.pdf.

בית ספר אידאלי , האם יש כזה דבר?

בקורס של ד"ר גילה עצמון לוי"מדעי החינוך במאה ה-21" קיבלנו משימה, להציג בצורה יצירתית את החזון שלנו לבית הספר אידאלי.
המשימה נראתה לי בהתחלה מאד פשוטה , הצגתי שאלה בפורום הורים לילדים ביסודי: זו היתה השאלה: (קישור לשירשור)
"איך אתם רואים את בית הספר האידאלי שלכם? אני מתכוונת לבית הספר היסודי. אני עושה עבודה ורוצה לשמוע רעיונות . מה ילמדו ? מה יהיה שונה? "
חשבתי שההורים בפורום יציעו רעיונות שלא חשבתי עליהם ויעזרו לי בכיוונים אחרים שאני כמורה לא רואה.
בהתחלה אכן קיבלתי תשובות עם רעיונות מענינים, אך לאט לאט הסתבר שהרעיון האידאלי של הורה א', עבור הורה ב' הוא גהנום .
הורה אחד סבור שיש לתת לילדים זכות בחירה רבה , הורה אחר סבור שזכות בחירה כזו אינה מתאימה לילדים בגילאים הצעירים והיא תוביל לכאוס ולבורות.
משתתף בשם מחשבות  כותב :שדמוקרטיה וחינוך (השכלה) אינם הולכים יד ביד והם תמיד דבר והיפוכו. אין דבר רע יותר מלתת לתלמיד זכות בחירה. מכיתה ה' ומעלה, אולי, ממש אולי, אפשר לתת לילדים קצת בחירה בדרך של הרחבה. אפשר לבחור דברים מרחיבי אופקים כמו גאוגרפיה, כלכלה, אמנות ודומיהם ובטח לא דרבוקה וג'גלינג. 

השרשור הפך למעניין מאד רב גווני ועם המון דעות , בית ספר אידאלי עבור כל הורה הוא משהו אחר לגמרי .

אני חושבת שזה בעצם משקף את חוסר שביעות הרצון של הורים ממערכת החינוך  . לכל אחד יש השקפה אחרת וכל שינוי שנעשה במערכת יוביל להתנגדות של הורים שונים.

חלק מההורים בעד שיעורי בית חלק אחר חושב שזה עונש, חלק בעד משמעת נוקשה וחלק אחר בעד חופש . 

את ההשקפה שלי לגבי מהו בית ספר אידאלי ביטאתי  יחד עם חברתי לצוות פנינה, בצורת פרסומת לבית ספר דמיוני . קראנו לבית הספר "חלום  לעתיד"  ובחרנו את הססמא :חולמים ומגשימים. הצגנו את עיקרי השקפתנו וקראנו לילדים ולהורים לבוא ולהרשם. מענין אם אכן במציאות היו נרשמים ילדים.

פורטל התוכן החינוכי של משרד החינוך, חלון לגופים מסחריים?

משרד החינוך השיק פורטל שבו מרוכזים חומרי למידה בנושאים שונים לבתי הספר.


אתר הפורטל
על פי אתר מסע :

"מטרתו של הפורטל הגדול להוות שער נגיש אל שפע המידע הקיים ברשת תוך כדי שיקוף המידע ממספר זוויות, כך שבכל חיפוש אחר מידע תתקבל תמונה רחבה יותר אודותיו."

בפורטל יש חומרי הוראה רבים , מערכי שיעור , מורים יכולים לשתף בידע שלהם מורים אחרים. 

בפורטל חומרים שפותחו במשרד החינוך וחומרים שפותחו במוסדות חינוכיים שונים.

מערכת החיפוש  נוחה מאד ומסודרת ע"פ מקצועות וכיתות ויש בה חומרים מתוכנית הלימודים. משרד החינוך מבקר את התכנים ומאשר אותם.

כשראיתי לראשונה את הפורטל שמחתי מאד . סוף סוף החומרים מסודרים מערכת החיפוש נוחה והכל נגיש. 

אני מלמדת מתמטיקה בכיתה ג' והגעתי אל נושא הסימטריה הסיבובית , חיפשתי את הנושא בפורטל המדובר  ומצאתי מגוון אפשרויות ,  שמחתי לרגע,  אך לאכזבתי כל פעילות שהיתה ברשימה הינה  של גוף פרטי מסחרי בתשלום. 

פתחתי את כל הפעיליות בנושא ולא מצאתי ולו פעילות אחת בחינם. חיפשתי נושאים אחרים שאותם אני מלמדת, וגם בהם כל הפעיליות היו בתשלום.

התאכזבתי מאד, ברור שאין בכוונתי לשלם עבור הפעיליות האלו. כתבתי מכתב באתר הנ"ל ובו התלוננתי על כך שכל הנושאים שחיפשתי הם בתשלום, אף אחד לא טרח לענות לי.

 אני חושבת שמשרד החינוך  אינו יכול להרשות לעצמו להשיק אתר שכולו בתשלום , המורים לא אמורים לשלם עבור פעילויות ואם הפעילויות שייכות לגופים פרטיים מסחרים הם לא אמורים להופיע באתר כזה.

לא ניתן לקרוא לחומרים "חומרים נגישים "אם הם בתשלום.
הפורטל כולו צריך להיות נגיש לכל המורים, חומרים בתשלום אינם צריכים להופיע בו , במקום זאת יש לעודד מורים לפתח יחידות למידה ולפרסם אותם לחילופין ניתן להשתמש בחומרים מעולים שמתפרסמים בחו"ל .

פינת היישומים הטכנולוגיים שמצאתי השבוע: לימוד סימטריה שיקופית וסיבובית
                                                                   מנוע חיפוש למורים 

כלים טכנולוגיים לעזרת המורה

במסגרת הלימודים שלי אני נתקלת במגוון כלים חדשניים ללמידה. כל כלי חדש מביא עמו רוח רעננה ורעיונות חדשים.
אני אוהבת להתנסות בכלים חדשים ואני מוצאת את עצמי מחפשת כלים חדשים מדי יום.
כשאני מוצאת כלי חדש אני מתחילה ללמוד אותו ומיד חושבת איך ניתן לעבוד איתו בכיתה.
אני שואלת  את עצמי האם העושר הרב של הכלים מתאים לכולם? האם חשיפה של כל כך הרבה כלים מתאימה למורים?
אני חושבת שהתשובה היא לא!
רוב המורים נבהלים מיישומים טכנולוגים ולכן יש לחשוף אותם במשנה זהירות.  יש מורים שחשיפה רבה מדי תבריח אותם ותגרום להם לשיתוק. המורים הם מהגרים דיגיטליים והשליטה שלהם מחייבת למידה והתנסות. זאת בניגוד לילדים שיכולים להכנס ליישום חדש לא להכיר אותו ותוך זמן קצר לשלוט ביישום.
הנה שני יישומים שהכרתי השבוע ונראו לי מעניינים  ומועילים:
היישום הראשון מאפשר ליצור תרשים זרימה ע"י מספר משתמשים שנמצאים במקומות שונים, בנוסף ניתן  במקביל לשוחח עם אותם אנשים בצ'ט ולארגן יחד את התרשים. זהו כלי נפלא שמתאים לשכבה הבוגרת של בית הספר היסודי לחטיבת הבינים ולתיכון.
https://cacoo.com/tour


היישום השני מאפשר ליצור פלקטים מעוצבים בצורה מקצועית . ניתן לסכם עם הכלי נושא למידה.
http://www.glogster.com/dashboard/pulse

איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד?

זו שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו רבות. רוב הילדים יעידו על עצמם שהם לא אוהבים ללמוד. קשה להם לשבת יום שלם בכיתה ולהקשיב למורה.
הבן שלי בכיתה ט' הולך כל יום לבית הספר , יושב 7 שעות על כסא ומקשיב למורות מדברות.  המורות אצלו בבית הספר עובדות בעיקר על הערוץ השמיעתי , הוא חוזר הביתה ולא ממש זוכר מה הן אמרו ומה למד היום בבית הספר. הוא יודע שמשעמם לו וקשה לו להקשיב למורה.
למידה פעילה בהחלט גורמת לילדים הנאה  מהלימודים. אני חושבת שאנחנו המורים צריכים כל הזמן למצוא כלים חדשים כדי לעניין את הילדים. וכשמצאנו כלי כזה להביא  אותו מיד לשימוש הילדים.
רוב המורים חוששים מכלים טכנולוגים כי הם רוצים לשלוט בכלי לפני שהם מביאים אותו לילדים. אני חושבת שאפשר לחשוף את  הילדים לכלים גם אם אין למורה שליטה מלאה בהם.  הילדים שלנו הם אשפי המחשב והאינטרנט והם ישלטו בתוכנות שנביא גם אם לא לימדנו אותם בדיוק איך להשתמש. הלמידה תהפוך לחווייתית ומהנה יותר. המורה לא חייב לשלוט באופן מלא ומותר לו לבקש מהילדים לעזור אחד לשני. כשהמורים לא יפחדו לחשוף את הילדים לכלים טכנולוגים הם יתנו לתלמידים להתנסות בכלים חדשים ומהנים.

אני רוצה לערוך לכם הכרות עם כלי מקסים שהכרתי במסגרת הלימודים.
הווקי- כניסה לאתר

זהו כל שמאפשר יצירת שיעורים ע"י דמות מדברת, את הדמות ניתן להוסיף לאתר , לשלוח בדואר אלקטרוני , להוסיף לפייסבוק ואפילו להוסיף לבלוג.
הכלי הזה שאב אותי , יום שלם התעסקתי בליצור דמויות מדברות.
כשהילדים הפרטיים שלי  ראו במה אני מתעסקת הם התלהבו מאד ויצרו גם הם סרטונים .


הנה דמות שיצרתי עבור אתר מתוקשב במדעים העוסק בסביבות חיים של בעלי חיים.
קאולה נותנת הוראות לעבודה (יש ללחוץ על כפתור המשולש כדי לשמוע את הדיבוב)


ניתן לשלב את הדמויות האלו בלימוד חומר חדש , קריאת  הוראות עבודה, הסבר לילדים שאינם קוראים  אך בעיקר לתת לילדים לחקור נושא ליצור דמות ולסכם את הנושא בעזרת דמות מצוירת.

מחשב לכל מורה

קרן אתנה מחלקת למורים כבר כמה שנים מחשב נייד , http://www.athenafund.org/. זהו פרויקט מאד חיובי שבמסגרתו מחלקים  מחשבים בשלבים לכל המורים .

אתמול נתקלתי בהודעה בפורום מורים הגדול.


http://www.orianit.org/fmorim/forum/forum_posts.asp?TID=110295&PN=1
בהודעה שואלת המורה מי קיבלה מחשב נייד ומי סרבה לקבל אותו .
חלק מהמורות מגלות התנגדות לקבלת המחשב , הן מבוהלות מהצורך להשתמש בו בכיתה , לנהל בו את אירועי המשמעת.
אחת המורות כתבה , שהיא מסרבת לקבל את המחשב כי היא יודעת שזה יוסיף לה עוד עבודה .

גם אצלנו היתה התנגדות מצד המורות לקבלת המחשב , הן התנגדו ללמד איתו , התנגדו לרשום בו איחורים חיסורים וציונים.

כל המורות בבית הספר בו אני מלמדת קיבלו מחשב. מעטות מביאות אותו לבית הספר ומנצלות את הפוטנציאל הטמון בו.

אני חושבת שהכוונות הן נהדרות אבל יש מספר בעיות שבגללן ההתנגדות היא רבה ורק קומץ מורות באמת מכניסות את המחשב לכיתה ומשתש בו .

הבעיה הראשונה היא הכובד של המחשב. המחשב שקיבלנו גדול ומסורבל, למורות בבית הספר אין פינת עבודה והן מצאו את עצמן סוחבות את המחשב משיעור להפסקה ומשיעור לתורנות. המחשב נהיה מעמסה שמכבידה על המורות .

הבעיה השניה היא ההשתלמות - כל מורה שקיבלה מחשב מחויבת בהשתלמות , המדריכה מגיעה לבית הספר ומלמדת את המורות כיצד להשתמש במחשב,  לצערי ההשתלמויות המגיעות לבית הספר אינן טובות, המורות שיודעות לעבוד במחשב לא לומדות דברים חדשים והמורות שמתקשות להשתמש לא מצליחות לעמוד בקצב הלמידה .כך יוצא שחדר מורים שלם מתוסכל מההשתלמויות ולא מתקדם.

בנוסף , מערכות תוכנה חדשות ויקרות נקנות אך נשארות בחלקן ריקות ללא שימוש, שוב מחשש ומחוסר יכולת להשתלט על החלקים הטכניים. מערכות אלו בשימוש נכון מארגנות למורה את הציונים ואמורות להקל על המורה.

מכיון שאני מלמדת בשטח אני חושבת שניתן לפתור חלק מהבעיות .

1. יש לחלק מחשבים ניידים בעלי משקל קטן.

2. יש לקיים השתלמויות אך במקביל לתת למורה מהצוות שעות שבו היא מדריכה את המורות בכיתה ומדגימה למורה איך משתמשים במחשב בצורה יעילה.

3. יש לקיים הדרכה במליאה על המערכות ניהול אך במקביל להדריך ולתמוך  במורות בצורה פרטנית לאורך כל השנה.

רק כשמורות יבינו שהמחשב אינו מוסיף להן עבודה אלא מקל עליהן , רק כשהן תקבלנה תמיכה קבועה ופרטנית השימוש יהיה יעיל .

יום השואה והגבורה

היום יום השואה והגבורה ,
אני לא בת להורים ניצולי שואה. אמא שלי נולדה בברזיל ולא סבלה מאימת הנאצים. אבא שלי נולד בטורקיה סבל מאנטישמיות ובגיל 18 עזב ללימודי הנדסה בצרפת. שאלתי את ההורים שלי האם הם ידעו משהו בזמן שהיו קטנים . האם שמעו על הזוועות המתרחשות באירופה? שניהם אמרו שכן , כולם ידעו , כולם פחדו . בשנות החמישים הם עלו לארץ . אבא שלי עלה לבד , אמא שלי עלתה אחרי אחותה הגדולה. כאן בארץ באולפן הם הכירו.


כשהייתי קטנה לא ממש הבנתי את זוועות המלחמה , את הסבל שעברו היהודים . מבחינתי כל המאורעות של העבדות במצרים, מרד החשמונאים בחנוכה ויום השואה התערבבו להם. דלת לידי בבנין גרה מירה חברתי הטובה, כמעט כל יום היינו נפגשות אחה"צ ומשחקות בבובות . אמא של מירה הייתה מסתכלת עלינו ומחייכת בהנאה. חברתי היתה מבקשת ממנה להפסיק להסתכל עלינו .  תמיד אמא של  מירה  היתה  אומרת  "טוב טוב אני אלך , אני כל כך נהנית לראות אתכן משחקות , כשאני הייתי ילדה לא שיחקתי , רק עבדתי בחווה אצל הפולנים שהצילו אותי"  אמא של מירה הייתה ניצולת שואה, כל משפחתה הושמדה. כילדה הסיפור הזה לא ממש העסיק אותי ולא ממש גרם לי לעצבות.  היום כאמא הכל תופס משמעות אחרת. אנחנו כילדות לא הבנו למה היא כל הזמן מסתכלת עלינו מחייכת.
ככל שאני מתבגרת המשמעות של האירועים תופסת אצלי מקום רב יותר , קשה יותר. רק היום אני מבינה שנולדתי 20 שנה אחרי הזוועות ההן.


ארגון יד ושם הקימו את "בין העתים רשת חברתית ללימוד והוראת השואה"
http://education.yadvashem.org/
 ברשת החברתית יש בלוגים פורומים וסרטונים על השואה. זה הזמן לזכור את כל הילדים שנרצחו ובעיקר את אלה ששרדו וחיים לצידנו . עלינו לאפשר להם חיים של כבוד .

חג פסח שמח

אני מאד  אוהבת  חגים במיוחד את פסח.
החופשה הארוכה , מזג האויר הנהדר והאוכל הטעים .  יש לנו מאכל מסורתי קבוע שנקרא מינס , זה מאכל תורכי שכל פסח אמא שלי מכינה אותו והוא נגמר תוך כמה דקות מהרגע שיצא מהתנור.
בגלל שזה לא בלוג בישול לא אתן את המתכון....


החופש הזה הוא החופש הכי נחמד בשנה , אפשר לטייל בטבע עדין לא חם . ובאווירה של חופש גוגל השיקה את "פרויקט האומנות של גוגל" http://www.googleartproject.com/
מוזיאון ישראל הצטרף לפרויקט ומאפשר לבקר בו באופן וירטואלי וזאת מבלי לקום מהכסא-
http://www.googleartproject.com/collection/the-israel-museum-jerusalem/.




אם כבר מטיילים ניתן גם לטייל בשונית אלמוגים הגדולה בעולם חוויה יוצאת דופן ומהנה
http://www.catlinseaviewsurvey.com/seaview.htm

מקום נוסף ומומלץ לביקור הוא הבית הלבן משכנו של נשיא ארה"ב.
http://www.googleartproject.com/collection/the-white-house/museumview/

חלק מחברותיי הטובות ביותר שוללות מכל וכל את הסיורים האלו. הן טוענות שלשבת מול המחשב זה בזבוז זמן ויש לטייל, לדבר עם אנשים ולא לצאת למסעות וירטואליים כגון אלו. אני סבורה שהמיזמים האלו  נפלאים , הם לא מונעים יציאה לטבע, נהפוך הוא , אנשים שרואים את נפלאות הטבע במחשב מסתקרנים ויוצאים לראות את הטבע האמיתי.
מלבד זאת יש מקומות שאליהם אין סיכוי שאגיע וזו הזדמנות לבקר , לצפות ולהנות.





מאחלת לכולם חג אביב שמח.
חוה

שבוע עבר והנה הגיע יום חמישי ואני שוב כותבת.
יש לי תזכורת קבועה ביומן של גוגל, כל יום חמישי בשעות הבוקר אני מקבלת מייל עם תזכורת לכתוב בבלוג.
אני משתמשת ביומן של גוגל לתזכורות גם בבית הספר, למשל אם אני מעדכנת הורים במחברת קשר  אני רושמת לי ביומן לבדוק בפעם הבאה שיש שיעור ,מסמנת את האפשרות לקבל תזכורת במייל, היומן עוזר לי מאד לא לשכוח דברים.

היום אני רוצה לספר שנתקלתי במיזם חדש של Ted. כולנו מכירים כבר את ארגון  TED, ראשי תיבות של Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור עיצוב), זהו ארגון שלא למטרת רווח. הארגון מפיץ הרצאות מענינות של אנשים מרתקים. אo פעם 500 איש היו יכולים לשמוע את הרצאה , היום בכל העולם ניתן לשמוע אותה.

בכל מקרה TED יצאו במיזם חדש שמטרתו  לאתר את המורים הטובים בעולם. הארגון מחפש מורים מעולים שיעלו שיעורים בצורה "שתחזיר לתלמידים את הברק בעיניים"  

נראה לי ששווה לעקוב אחר המיזם הזה, אין ספק שנראה בעתיד שיעורים מרתקים, אולי מורים בישראל יעלו שיעורים ויהיו לנו מקור לגאווה.

הנה קישור למיזם.

נתראה בשבוע הבא

http://blog.ted.com/2012/03/

12/introducing-ted-ed-short-lessons-for-teachers-and-students-to-spark-curiosity/

 חוה

הכרות ועוד....

זו הפעם הראשונה שאני כותבת בלוג. מבחינתי בלוג זה סוג של יומן אישי שמחביאים במגרה וסוגרים במנעול כדי שאף אחד לא יראה.  היומנים של פעם ,הורודים עם המנעול, כנראה נעלמו מן העולם ובמקומם יש מחשב שבו אפשר לכתוב דברים. הבלוג הוא כמובן פומבי וכל מי שרוצה לקרוא יכול לעשות זאת.




כשביקשו  מאיתנו לפתוח בלוג לימודי , חשבתי לעצמי מה זה אומר? מה אני אמורה לכתוב? אני חושבת שעיקרי הדברים צריכים להיות חינוכיים , לימודיים , רעיונות חדשים , יישומים חדשים שנתקלתי בהם ברשת ויכולים לעזור לשאר המורים.
שיעורים מתוקשבים מוצלחים או לא מוצלחים שהעברתי בכיתה ואני יכולה לשתף את חבריי.
אני חושבת שרצוי להיות ממוקדים ולנסות למצוא תחום מסוים שבו יש לי מה לומר ולחדש לאחרים.


בחיפוש מהיר מצאתי מספר טיפים לכתיבת בלוג:
http://www.seo-simple.co.il/news.asp?news=194
מתוך הטיפים האלו מצאתי מספר טיפים שמתאימים לבלוג הלימודי:
1. היו מקוריים או לפחות אמצו מטרה ברורה, פרסמו רק תוכן איכותי , מעניין ועכשווי.
2. השתמשו בשיח דיאלוגי - שפה שמדברים לא שפה אקדמית מדי.
3. הכירו את המתחרים - כלומר קראו מה כותבים האחרים |(במקרה שלנו מורים וסטודנטים כמוני )
4. השתמשו בתיוג- הוסיפו מלות מפתח מתאימות.
5. קשרו רק לאתרים איכותיים.
6. פנו אל המשתתפים בשמם , הודו לכל מי שהגיב לכם

אני משוכנעת שבעתיד יהיו לי טיפים נוספים מתוך נסיון שאצבור. מקווה שכתיבת הבלוג לא תהיה לי קשה מדי ומאולצת.
זהו הפעם.